מבוא
1. הנאשם מואשם בביצוע עבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה בצוותא-עבירה לפי סעיף 329(א)(1)+ סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין) ושתי עבירות של תקיפה וגרימת חבלה חמורה לקטין בצוותא-עבירה לפי סעיף 368ב(ב) רישה+ סעיף 29 לחוק העונשין.
2. העבירות בוצעו, על פי הנטען בכתב האישום, ע"י הנאשם וחברו חאלים כלפי מתלונן 1 ושני ילדיו הקטינים שכונו מתלוננים 2 ו-3. אירועי התקיפה ארעו -כך נטען- ביום 6.9.2010 כאשר הנאשם היה מצויד באלה וחאלים בסכין ומברג. לטענת המאשימה חאלים התנפל על מתלונן 1 ודקר אותו בחזהו, בצווארו ובמצחו, לאחר מכן התנפל חאלים על מתלונן 3 ודקר אותו מספר פעמים בגבו. הנאשם תקף את מתלונן 2 ופגע בו עם האלה בראש, עד כדי כך שמתלונן 2 אושפז למשך 4 ימים בבית חולים.
3. הרקע לאירועים כמתואר בכתב האישום היה חשד לפיו מתלונן 2 הוציא דיבה רעה בקשר לאחותו של חאלים, בתחילה ניסו הנאשם וחאלים לשכנע את מתלונן 2 להצטרף אליהם ומשסרב נסעו הנאשם וחאלים לדרכם ברכב מאזדה בו נהג חאלים. בשלב מאוחר יותר כשהגיע מולם רכבו של המתלונן 1 רכב מסוג קרייזלר בו נסעו גם אשתו וילדיהם המתלוננים 2 -3 התנגש חאלים במכוון ברכב בו היו המתלוננים, וחזר על מעשהו שלוש פעמים מתוך כוונה להטיל במתלוננים נכות או מום ולגרום להם חבלה חמורה.
4. הנאשם בתגובה לכתב האישום וגם במהלך המשפט לא כפר בעובדה כי נסע עם חאלים ברכבו ובנוכחותו במקום לצידו של חאלים, לטענתו משראה כי חאלים מתנגש ברכב המתלוננים ירד מיד מהרכב ומשהתפתחה לאחר מכן תגרה בה תקף חאלים את המתלוננים ניגש הנאשם להפריד ומצא עצמו מותקף ע"י המתלוננים מבלי שהוא פוגע בהם.
5. במהלך 10 ישיבות העידו 17 עדי תביעה ובכללם שוטרים, שלושת המתלוננים, ופיקה אשתו של מתלונן 1 ואימם של מתלוננים 2 ו-3, עדים נוספים שסייעו במהלך פינוי הנפגעים או נכחו בחלק מהאירועים ואף עדים שעדותם לא רלבנטית לנושאים שבמחלוקת, לאחר מכן לבקשת הצדדים הוגשו סיכומים בכתב.
6. [ב"כ המאשימה מבלבל בסיכומיו בין המתלוננים בעת ניתוח תמליל העימות ת/5 (עמוד 7 ואילך לסיכומיו וכך גם בהמשך ראו למשל עמוד 18-19), אתייחס כמובן לחלקו הנכון של כל מתלונן, ב"כ הנאשם טוען בסעיף 26 לסיכומיו כי בכתב האישום אין התייחסות לתקיפת מתלונן 3, טענה שאינה נכונה לאור סעיפים 8 ו-10ב. לכתב האישום].
7. ב"כ הנאשם טוען בסיכומיו ל"מחדלי חקירה עצומים" (ראו סעיף 192), כי עדי ראיה אובייקטיבים כלל לא נחקרו (ראו סעיף 193) ועל הימנעות מביצוע פעולות חקירה (ראו סעיף 194) מבלי שהוא מפרט באיזה מחדלים, עדים או פעולות מדובר ולכן לא אוכל לבחון טענות אלו.
דיון
8. בכתב האישום כל המעשים מיוחסים לנאשם, גם אם בפועל חלקם נעשו על ידי חאלים, זאת מכח דיני השותפות ופעילות בצוותא חדא. לטענת המאשימה הנאשם תקף את מתלונן 2 באמצעות אלה, אך מעצם נוכחותו וחלקו כשותף מבקשת המאשימה להרשיעו גם בגרימת חבלה חמורה למתלוננים 1-2 בעקבות הדקירות שדקר אותם חאלים.
בנסיבות אלו השאלות הטעונות הכרעה הן בנושא המחלוקת העובדתית שבין עדי התביעה, בני משפחת המתלוננים אל מול עמדת הנאשם, והמחלוקת המשפטית באשר לחלקו של הנאשם מכוח דיני השותפות.
9. בכתב האישום ובעדויות מתוארת סדרה של אירועים, תחילתה בהיווצרות מניע לכאורה, הוצאת דיבה רעה על אחותו של חלים ע"י מתלונן 2, לאחר מכן המפגש בין הנאשם וחאלים עם מתלונן 2 בסמוך לביתו, נסיעת הנאשם וחאלים לשטחים, הגעת המתלוננים לבית אביו של חאלים, רק בשלב זה מתחיל החלק הפלילי- התנגשות מכוונת בין רכב חאלים לבין הרכב בו נמצאו המתלוננים ומיד לאחר מכן דקירת מתלוננים 1 ו-3 ותקיפת מתלונן 2.
10. אדון ברצף האירועים על פי סדר חשיבותם וחומרתם ולכן הדיון יהא מבחינה כרונולוגית מהסוף להתחלה.
תקיפה ופציעת שלושת המתלוננים
11. לאחר שמיעת עדויות שלושת המתלוננים לעומת עדות הנאשם, עדיפה בעיניי עדות המתלוננים, הנתמכת גם בעדויות נוספות של עדים ששמעו את גרסת המתלוננים סמוך לאחר הפגיעה בהם.
12. אבהיר כבר עתה כי לעדות אשת המתלונן 1, ופיקה, יש להתייחס בזהירות בשל סתירות שונות בעדותה ובעיקר בשל טענת הנאשם כי היא רוצה בהפללתו. לאחר בחינת כל העדויות במכלול, שוכנעתי כי עדותה של ופיקה משתלבת בעדויות המתלוננים ותומכת בהם.
13. אזכיר כי המאשימה טוענת כי הנאשם וחאלים ירדו מרכבם כשהנאשם מצויד באלה וחאלים במברג וסכין. לטענתה חאלים דקר את מתלונן 1 בחזהו, בצווארו ובמצחו ואת מתלונן 3 דקר מספר פעמים בגבו ובאזור הכתף. הנאשם פגע עם אלה בראשו של מתלונן 2.
14.
מתלונן 1 -הגיע לבית החולים ביום 6.9.10 כשבגופו פצעי חתך במצח, בצוואר ופצע דקירה באיזור בית החזה (ראו סיכום אשפוז מיום 6.9.10 עד 9.9.10 ת/9 ותמונות ת/8). בעדותו הבהיר כי חאלים דקר אותו באמצעות סכין (עמוד 56 לפרוטוקול שורה 1). הנאשם בעדותו מאשר כי חאלים תקף את המתלונן 1 באמצעות מברג, (עמוד 171 לפרוטוקול שורה 1).
מתלונן 1, בעדות אמינה, עקבית ומשכנעת תיאר את הנאשם כמי שנטל חלק פעיל בתקיפה כשבידו אלה (עמוד 51 שורה 19 לפרוטוקול והודעתו נ/2ג שורה 72), חקירתו הנגדית הייתה אגרסיבית, לוחצת ולעיתים פוגעת ומשפילה (ראו למשל האמור בעמוד 63 לפרוטוקול שורה 20) ואמינותו בלטה במיוחד לאור חקירה זו. חיזוק לאמינותו ניתן למצוא בעובדה כי המתלונן עשה הבחנה בדבריו ואישר כי הנאשם לא תקף אותו או את אשתו (עמוד 66 לפרוטוקול שורה 1). אשתו של המתלונן 1, ופיקה שהייתה עדה לאירוע תיארה אף היא את חאלים תוקף את בעלה באמצעות סכין ומברג (עמוד 28 לפרוטוקול שורה 12).